ייפוי כוח מתמשך
ההורה בחר מראש מי יחליט
בעד
- הממנה בוחר את מיופה הכוח
- בלי דיון שיפוטי למינוי
- לא מקנה סמכות עד הפעלה
נגד
- דורש כשירות בעת החתימה
- עלות עורך דין ואגרה
מתאים ל: מי שעדיין מבין את המסמך
רשימה
8 פריטים ברשימה
מאז 2017 הופקדו אצל האפוטרופוס הכללי מעל 260 אלף ייפויי כוח מתמשכים. רק מעל 16 אלף מהם הופעלו, כך לפי נתונים שפורסמו בכלכליסט. רוב האנשים חותמים כשהם בריאים ומקווים לא להזדקק למסמך לעולם, המשפחות שמגיעות עם אבא שכבר אובחן נתקעות בשאלה אחרת: האם הוא עוד יכול לחתום, והאם החתימה תחזיק אם אחד האחים יערער.
מה שכתוב כאן הוא מידע כללי ולא ייעוץ משפטי. בכל ספק, ההחלטה אצל עורך דין מוסמך.
לעיתים כן. ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך שמאפשר לאדם בוגר וכשיר לבחור בעצמו מי ידאג לענייניו אם יגיע למצב שבו לא יוכל להחליט על גופו, רכושו ובריאותו. ברוב המקרים מיופה הכוח הוא בן משפחה, והבחירה נעשית בעוד הממנה צלול דעת.
התנאי שהחוק מציב הוא שהממנה "מבין בדבר". לא שאין לו אבחנה. לא שהזיכרון שלו מושלם. אדם עם MCI שזוכר פחות טוב פגישות אבל מבין היטב מה זה ייפוי כוח, למי הוא נותן אותו ומה זה מאפשר, יכול להיות כשיר לחתום.
בעינינו, אבחון מוקדם לא סוגר את הדלת, אבל הוא משנה את סדר העדיפויות. כשההורה עוד בריא, החתימה היא עניין טכני. כשיש אבחון, התיעוד של רגע החתימה הוא החלק שמגן על המסמך מפני אחים חשדנים.
רק עורך דין שעבר הכשרה ייעודית מטעם האפוטרופוס הכללי רשאי לערוך ייפוי כוח מתמשך. לפי כלכליסט, ישראל היא המדינה היחידה מבין אלה שנבחנו שמחייבת אימות על ידי עורך דין. החתימה עצמה נעשית על הנוסח הנדרש, בפני עורך הדין.
הילדים שאמורים להתמנות לא יושבים בחדר, ובפגישה עורך הדין מסביר ובודק שההורה מבין:
בסוף עורך הדין חותם על הצהרה שהממנה הבין את משמעות המסמך וחתם מרצונו.
משפחות נוטות לבלבל בין שני רגעים. יום החתימה: פגישה פרטית עם עורך דין מוסמך, בדיקת הבנה, חוות דעת רפואית אם יש ספק, ותיעוד קרוב ככל האפשר לחתימה. יום ההפעלה, שיכול להגיע שנים אחר כך: מסמך רפואי שמראה שההורה כבר אינו מבין בדבר, ואישור של נציג האפוטרופוס הכללי. הראשון קובע אם המסמך תקף. השני קובע מתי מתחילים להשתמש בו.
כשיש אבחון בתיק, הספק כמעט תמיד עולה. חוות הדעת יכולה להגיע מרופא שמכיר את ההורה, למשל רופא המשפחה, גריאטר, נוירולוג או פסיכיאטר שמטפל בו.
המלכודת שמשפחות מפספסות: חוות דעת שנכתבה חצי שנה לפני החתימה כמעט לא אומרת כלום על יום החתימה. חוות דעת סמוכה לפגישה היא תיעוד, ותיעוד הוא מה שבית משפט יבחן אם מישהו יטען אחר כך שההורה לא הבין.
אלה הסימנים שמעלים ספק. כשכמה מהם מופיעים, הגיוני לברר עניין חוות דעת רפואית מראש, לפני שעורך הדין שואל:
אח שחושב שאבא לא הבין על מה חתם יכול לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. אם בית המשפט ישתכנע שהממנה לא היה כשיר בעת החתימה, הוא רשאי לקבוע שהמסמך בטל. השאלה שתיבחן היא המצב באותו יום, ולכן הראיות החשובות הן אלה מאותו יום:
אם המסמך בוטל, חוזרים לנקודת ההתחלה. לפי כלכליסט, בלי הסדר מראש בית המשפט הוא שימנה אפוטרופוס, בהליך עם לא מעט פרוצדורות. לפי ynet בשיתוף פסקדין, זה הליך משפטי מורכב וארוך שמצריך ייצוג של עורך דין, ומועדי הדיונים נקבעים לפי יומן בית המשפט.
הסכום יכול להיות גבוה יותר כשהתיק מורכב או כשיש הרבה נכסים. חוות דעת רפואית, אם צריך, היא תשלום נפרד לרופא.
את התנאים המדויקים מפרסם האפוטרופוס הכללי.
בתוכנית העבודה של האפוטרופוס הכללי לשנת 2026 מופיע ביטול אגרות בתחום האפוטרופסות. זו תוכנית, לא כלל שנכנס לתוקף, ונכון לעכשיו אגרת ההפקדה עדיין נגבית.
| רכיב | סכום | מקור |
|---|---|---|
| שכר טרחה ליחיד | עד כ-5,000 ₪ | כלכליסט |
| שכר טרחה לזוג | עד כ-8,000 ₪ | כלכליסט |
| אגרת הפקדה | בסביבות 200 ₪, נכון ל-2026, מתעדכנת מדי שנה | האפוטרופוס הכללי |
| פטור מאגרה | בין היתר מקבלי הבטחת הכנסה או השלמת הכנסה וניצולי שואה | האפוטרופוס הכללי |
שכר הטרחה לפי כלכליסט, ויכול להיות גבוה יותר לפי מורכבות ונכסים. האגרה והפטורים לפי האפוטרופוס הכללי, נכון ל-2026. עלות המדינה (כ-200 ₪ מול כ-5,650 ₪ במינוי אפוטרופוס) אינה חלק מהטבלה.
אחרי החתימה עורך הדין מפקיד את המסמך באופן מקוון במשרד האפוטרופוס הכללי. אתם לא נדרשים להגיע לשום משרד, והאפוטרופוס הכללי שולח אישור הפקדה. בתוכנית העבודה ל-2026 הוא התחייב לקצר את זמני האישור.
ההפקדה לבדה לא נותנת שום סמכות למיופה הכוח, והמסמך יושב במאגר ומחכה. כל עוד ההורה מבין בדבר, הוא ממשיך לנהל את חייו בעצמו, והבן או הבת שמונו לא יכולים לחתום בשמו בבנק. רק כשההורה כבר אינו מבין, אפשר לבקש להפעיל את המסמך, ורק אחרי שנציג האפוטרופוס הכללי מאשר, מיופה הכוח מתחיל לפעול.
על השולחן יש גם תזכיר חוק שמציע מסלול עריכה עצמית דיגיטלית, עם אישור של בעל מקצוע שהוכשר לכך, כמו רופא, עורך דין או עובד סוציאלי, שיוודא את הכשירות וההבנה. לפי כלכליסט, התוקף המשפטי יהיה זהה לזה של מסמך שנערך בידי עורך דין. זו הצעה בלבד. היום הדרך היחידה עוברת דרך עורך דין מוסמך.
כשמגיע הרגע, מיופה הכוח מגיש לאפוטרופוס הכללי הודעה על כניסה לתוקף, ומצרף מסמך רפואי שמראה שההורה כבר אינו מבין בעניינים שהמסמך עוסק בהם. אם ההורה קבע במסמך תנאי מיוחד לכניסה לתוקף, צריך לעמוד בו. ייפוי הכוח נכנס לתוקף רק אחרי שנציג האפוטרופוס הכללי מאשר זאת.
אחרי האישור מיופה הכוח מודיע לממנה ולאדם המיודע, אם מונה כזה, שהמסמך נכנס לתוקף.
את התנאי הזה אפשר לעצב מראש, כבר ביום החתימה. לפי ynet בשיתוף פסקדין, מומלץ לקבוע מנגנון כניסה לתוקף קשיח שנסמך על חוות דעת חיצונית, למשל של פסיכיאטר או גריאטר. במשפחה שבה יש חשדות בין אחים, מנגנון כזה מוריד מהשולחן את הטענה "הפעלת את זה מוקדם מדי".
פירטנו את זה בדף נפרד, כדי לא לחזור על אותם דברים כאן. התשובה המלאה בדף ייפוי כוח מתמשך להורה מזדקן: כמה זה עולה, ומתי כבר מאוחר מדי לחתום.
ההיקף גמיש. לפי הרשות לזכויות ניצולי השואה, ייפוי כוח מתמשך יכול לחול על ענייני רכוש, עניינים אישיים ועניינים רפואיים, כולם יחד או רק חלק מהם. ייפוי כוח לעניינים רפואיים בלבד יכול להיערך, לפי כלכליסט, גם בידי אנשי מקצוע נוספים ולא רק בידי עורך דין. אפשר גם למנות כמה מיופי כוח, למשל שני אחים, ולקבוע אם הם פועלים יחד או כל אחד לבד.
ההורה בחר מראש מי יחליט
בעד
נגד
מתאים ל: מי שעדיין מבין את המסמך
בית המשפט ממנה
בעד
נגד
מתאים ל: מי שלא חתם ואינו כשיר עוד
השורה התחתונה: מי שלא חתם בזמן, כבר לא בוחר. מי שחתם, יכול לשנות כל עוד הוא מבין בדבר.
האדם המיודע לא מחליט בשום דבר. הוא עיניים מבחוץ.
כשיש שלושה אחים ורק אחד מתמנה, מינוי של אח נוסף כאדם מיודע הוא שיקול שכדאי להעלות מול עורך הדין. מי שמקבל מידע בזמן אמת פחות נוטה לחשוד, ופחות נוטה לרוץ לבית משפט. ההחלטה היא של ההורה.
| מה להביא | למה |
|---|---|
| סיכומים ואבחונים רפואיים | מראים את מצב ההורה ומסייעים אם נדרשת חוות דעת |
| חוות דעת רפואית סמוכה, אם יש סימנים | תיעוד של הכשירות קרוב לחתימה |
| תעודת זהות של הממנה | זיהוי בחתימה |
| פרטי מיופי הכוח | שם, תעודת זהות, כתובת וקשר |
| פרטי האדם המיודע | מי יקבל הודעה בהפעלה |
| רשימת סמכויות מבוקשות | רכוש, אישי ורפואי |
אם ההורה כבר לא מבין מה זה ייפוי כוח ולמי הוא נותן אותו, עורך הדין לא יכול לערוך את המסמך. מסמך שנחתם בלי הבנה חשוף לביטול. הנתיב שנשאר הוא מינוי אפוטרופוס בבית המשפט לענייני משפחה.
מסלול ביניים שהחוק מכיר הוא "תומך בקבלת החלטות", למי שעדיין יכול להחליט אבל צריך עזרה בהבנת מידע ובהבעת רצונו. האם הוא מתאים להורה שלכם, זו שאלה לעורך דין שעוסק באפוטרופסות. מה שאפשר להכין כבר עכשיו: סיכומים רפואיים עדכניים, פרטי בני המשפחה, ורשימת הנכסים והחשבונות של ההורה.
כדאי לקרוא גם: דף הבית
כן. אפשר למנות יותר ממיופה כוח אחד ולקבוע אם הם פועלים יחד או כל אחד בנפרד, וגם למנות מחליף למקרה שמיופה הכוח לא יוכל לכהן.
כן, כל עוד הוא מבין בדבר. הביטול נעשה דרך עורך דין מוסמך ומופקד אצל האפוטרופוס הכללי, בדומה למסמך המקורי.
עודכן לאחרונה: