ייפוי כוח מתמשך להורה מזדקן: כמה זה עולה, ומתי כבר מאוחר מדי לחתום

מאז 2017 הופקדו אצל האפוטרופוס הכללי יותר מ-260 אלף ייפויי כוח מתמשכים, ורק קצת יותר מ-16 אלף מהם הופעלו, כך דיווח כלכליסט. רוב המסמכים נשארים במגירה: הם נחתמים כשההורה צלול, ובמקרים רבים לא נפתחים לעולם.

המשפחות מגלות את הבעיה ברגע שבו הן אומרות "באמת נצטרך את זה", ואז מתברר שאבא כבר לא יכול לחתום.

בעינינו המלכודת כאן היא השעון, הרבה יותר מהמחיר. את המסמך אפשר לחתום רק כל עוד ההורה מבין אותו, וכשהחלון הזה נסגר הוא כבר לא זה שבוחר מי יחליט בשבילו.

איפה ההורה שלכם עומד היום, ואיזו מהדרכים מתאימה לו?

האבחנה משנית: השאלה היא אם ביום החתימה ההורה מבין מה המסמך עושה, את מי הוא ממנה ומה יקרה בעקבותיו. אבחנה של דמנציה מוקדמת לא פוסלת מעצמה, ואבחנה נקייה לא מבטיחה שעורך הדין ישתכנע.

חמש שאלות מסדרות את התמונה:

1. האם ההורה מנהל לבד את חשבון הבנק ומבין מסמכים שמגיעים אליו בדואר?
2. האם הוא שוכח דברים חשובים, או שקיבל אבחנה של ירידה קוגניטיבית?
3. אם תסבירו לו מה זה ייפוי כוח מתמשך, האם יוכל להסביר לכם בחזרה את מי הוא ממנה ולמה?
4. האם היה לאחרונה אשפוז שבמהלכו היה מבולבל?
5. האם האחים מסכימים מי יהיה מיופה הכוח?

התשובות מובילות לאחת משלוש דרכים:

• כשיר לגמרי (כן לשאלות 1 ו-3, לא לשאלות 2 ו-4): ייפוי כוח מתמשך רגיל, בלי חוות דעת רפואית. הצעד הבא: פגישה עם עורך דין מוכשר. העלויות מפורטות בהמשך.
• סימנים ראשונים (כן לשאלה 2 או 4, אבל ההורה עדיין מסביר בחזרה את מי הוא ממנה ולמה): ייפוי כוח מתמשך עם חוות דעת רפואית על כשירות. הצעד הבא: תור לגריאטר או לנוירולוג, ומיד אחריו פגישה עם עורך הדין. הצעד הבא: בקשה למינוי אפוטרופוס בבית המשפט לענייני משפחה.

שאלה 5 לא משנה את הדרך, אלא את רמת הזהירות. כשהאחים חלוקים, הסיכוי שמישהו יערער על המסמך בעתיד עולה, ואז חוות דעת רפואית ועורך דין שמתמחה בדיני משפחה רלוונטיים במיוחד. כל זה מידע כללי, לא ייעוץ משפטי למקרה שלכם.

אבא שלי מתחיל לשכוח, האם עוד אפשר לעשות לו ייפוי כוח מתמשך?

ברוב המקרים כן, אבל ההכרעה לא אצלכם. לפי כלכליסט, ישראל היא המדינה היחידה מבין אלה שנבחנו שמחייבת אימות של ייפוי הכוח בידי עורך דין. עורך הדין הוא שצריך להשתכנע שההורה מבין, ובמקרה גבולי הוא רשאי לסרב.

בפגישה עורך הדין מדבר עם ההורה ביחידות, בלי הילדים בחדר. הוא בודק שההורה מבין מה המסמך עושה, שהוא יודע את מי הוא ממנה ולמה, ושהוא חותם מרצונו ולא תחת לחץ.

חוות דעת רפואית על כשירות, מגריאטר, מנוירולוג או מפסיכיאטר, לא נדרשת בכל מקרה. כשיש סימני ירידה היא מגינה על המסמך מפני ערעור בעתיד, למשל מאח שלא הסכים למינוי. ככל שהיא קרובה יותר ליום החתימה, משקלה גדול יותר.

הטעות הנפוצה היא לחכות לאבחנה מסודרת או לאירוע שמכריח להחליט, כמו נפילה או אשפוז. אחרי אשפוז עם בלבול חריף, הכשירות של ההורה עלולה להפוך לשאלה פתוחה.

כמה עולה ייפוי כוח מתמשך, כולל אגרת ההפקדה ושכר עורך הדין?

ההודאה מגיעה מהכתובת הכי פחות צפויה. משרד המשפטים עצמו, כך לפי כלכליסט, מודה שההסדר הקיים כרוך בעלויות של אלפי שקלים.

מה נכנס לחשבון:

• אגרת הפקדה: משולמת בנפרד משכר הטרחה, ואת הסכום המעודכן בודקים באתר האפוטרופוס הכללי.

לפני שבוחרים עורך דין, שני דברים לבדוק: שהוא מופיע במאגר עורכי הדין המוסמכים שמפרסם האפוטרופוס הכללי, ושהצעת המחיר כתובה ואומרת במפורש אם ההפקדה, ביקור הבית ופגישה נוספת כלולים בה.

מה קורה אם ההורה כבר לא כשיר לחתום, וכמה זמן וכסף לוקח מינוי אפוטרופוס?

בלי הסדר מראש, בית המשפט הוא שימנה אפוטרופוס. כלכליסט מתאר את זה כהליך עם לא מעט פרוצדורות, שמקשה על בני המשפחה. בדרך יש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה, לרוב בידי אחד הילדים, חוות דעת רפואית עדכנית, תסקיר או עמדה של עובד סוציאלי ועמדת האפוטרופוס הכללי. רק בסוף מגיע צו מינוי, לפעמים אחרי דיון באולם.

לפי כתבה ב-ynet בשיתוף פסקדין, זה הליך משפטי לכל דבר: מורכב וארוך, הוא מצריך ייצוג של עורך דין, ומועדי הדיונים נקבעים לפי יומן בית המשפט. השופט גם רשאי למנות אפוטרופוס שאינו בן משפחה, כמו עורך דין, רואה חשבון או עמותה. זו העלות למדינה, ושכר הטרחה וחוות הדעת של המשפחה באים מעליה.

דוגמה, נניח ש: רחל בת 79 מנתניה, ולה שלושה ילדים: שניים בכפר סבא ואחד בבאר שבע.

עם ייפוי כוח, רחל בוחרת מי ינהל ומה ההנחיות. ואם בעוד שנתיים היא כבר לא כשירה? עד שבית המשפט מחליט, אף אחד מהאחים לא מוסמך להחליט בשמה. בסוף בית המשפט קובע מי ימונה, והאפוטרופוס מגיש דוחות לאורך כל הדרך.

בעינינו ההפרש בשקלים קטן מההפרש בשאלה מי בחר. הרגע שבו רחל מפסיקה להבין על מה היא חותמת לא נקבע ביומן, ורק לעתים רחוקות יודעים מראש מתי הוא מגיע.

כשהאחים לא מסכימים מי יהיה האפוטרופוס, זה כבר עניין לעורך דין שמתמחה בדיני משפחה.

מה ההבדל בין ייפוי כוח מתמשך לאפוטרופסות, ומי מפקח על מי?

ההבדל הוא מי בוחר: בייפוי כוח מתמשך ההורה בוחר את מי שיחליט בשבילו וכותב לו הנחיות, ובאפוטרופסות בוחר בית המשפט.

גם הפיקוח שונה. מיופה כוח פועל לפי המסמך ושומר תיעוד, והאפוטרופוס הכללי רשאי לדרוש ממנו דיווח ולבדוק תלונה נגדו. ההורה יכול גם לקבוע במסמך עצמו חובת דיווח, למשל לאח אחר.

למה המדינה רוצה שתחתמו? לפי משרד המשפטים, כך פרסם כלכליסט, על כל 50 אלף ייפויי כוח שיופקדו המדינה צפויה לחסוך כ-84 מיליון ₪.

השורה התחתונה שלנו: לאפוטרופסות יש פיקוח הדוק יותר מזה של ייפוי כוח, אבל אף אחד לא בוחר בה. מגיעים אליה כשההורה כבר לא יכול לבחור.

האם הבן או הבת שמטפלים בהורה יכולים להיות מיופי הכוח, ומה עם שאר האחים?

כן, וברוב המקרים מיופה הכוח הוא אחד הילדים. החוק מאפשר:

• יותר ממיופה כוח אחד, שפועלים יחד או כל אחד לחוד.
• חלוקה לפי תחומים: אח אחד לענייני רכוש, אחות לענייני בריאות ולעניינים אישיים.
• מיופה כוח מחליף, למקרה שהראשון לא יכול או לא רוצה לפעול.
• "אדם שיש לעדכן": מי שמקבל מידע על פעולות מיופה הכוח.

הטעות שמולידה סכסוכים: שני אחים שמונו לפעול "יחד", בלי מנגנון למקרה שהם לא מסכימים. את המנגנון כותבים במסמך מראש, למשל מי מכריע או למי פונים.

מתי ייפוי כוח מתמשך נכנס לתוקף, ומה מפעיל אותו?

המסמך לא פועל ביום החתימה. לפי כתבה ב-ynet בשיתוף פסקדין, עצם ההפקדה אצל האפוטרופוס הכללי לא נותנת למיופה הכוח שום סמכות לפעול בשם ההורה.

מה מפעיל אותו: התנאי שההורה קבע במסמך, או מצב שבו הוא כבר לא מסוגל להבין בעניין מסוים. מיופה הכוח מודיע על כך לאפוטרופוס הכללי, ולרוב מצרף חוות דעת רפואית. באותה כתבה ממליצים לקבוע במסמך מנגנון כניסה לתוקף קשיח, שנשען על חוות דעת חיצונית של פסיכיאטר או גריאטר.

עד אז ההורה ממשיך לנהל את ענייניו לבד. הפער בין ההפקדות להפעלות מראה כמה רחוק המסמך מהשתלטות. זה הפרט שכדאי לומר להורה שחושש לאבד שליטה.

מה אפשר לכתוב בהנחיות מקדימות על דיור, טיפול רפואי וכסף?

בהנחיות המקדימות ההורה כותב במילים שלו מה הוא רוצה:

• דיור: להישאר בבית עם מטפל או לעבור לדיור מוגן, ובאיזו עיר, למשל קרוב לבת שגרה ברחובות.
• טיפול רפואי: העדפות לגבי אשפוז וטיפולים מאריכי חיים, קופת החולים ובית החולים המועדפים.

ההנחיות מחייבות את מיופה הכוח וגם מגינות עליו: כשאח שואל למה הוחלט כך, התשובה כבר כתובה.

כלכליסט מזכיר גם מסלול של ייפוי כוח מתמשך לעניינים רפואיים בלבד, שאנשי מקצוע נוספים, ולא רק עורכי דין, יכולים לערוך.

מה לא נכנס: חלוקת ירושה. ייפוי הכוח פוקע עם הפטירה, ומשם מדברת הצוואה.

מה ישתנה עם העריכה הדיגיטלית, ומה זה אומר להורה שלכם היום?

תזכיר חוק של משרד המשפטים, כך לפי כלכליסט, מציע מסלול עריכה עצמית דיגיטלית. בסוף העריכה בעל מקצוע שעבר הכשרה, כמו רופא, עורך דין או עובד סוציאלי, יאשר את כשירות הממנה ואת הבנתו. התוקף המשפטי יהיה זהה לזה של מסמך שעורך דין ערך.

כל עוד המסלול הדיגיטלי לא נכנס לתוקף, את המסמך עורך עורך דין מוכשר. גם במסלול החדש ההורה יצטרך להיות כשיר.

גם אם הרפורמה תעבור, היא לא תזיז את שעון הכשירות. אצל הורה עם סימני ירידה, המצב שלו קובע מתי אפשר לחתום, ולוח הזמנים של הכנסת לא משנה את זה.

איך מתחילים, ואילו מסמכים להביא לפגישה עם עורך הדין?

שלושה שלבים: שיחה רגועה עם ההורה, רחוק ממסדרון של בית חולים; בחירת עורך דין מהמאגר של האפוטרופוס הכללי; ופגישה אחת אצל עורך הדין, שבסופה חותמים ומפקידים.

מה להביא לפגישה:

• תעודות זהות של ההורה ושל כל מיופי הכוח והמחליפים
• רשימת חשבונות בנק, קופות גמל וקרנות פנסיה
• נסח טאבו או אישור זכויות של הדירה
• פוליסות ביטוח חיים וביטוח סיעודי
• פרטי הקצבאות מביטוח לאומי, כולל קצבת זקנה
• פרטי קשר של מי שיש לעדכן
• חוות דעת רפואית עדכנית, אם יש סימני ירידה

שאלות להכין מראש: מי ממונה ומי המחליף, יחד או לחוד, אילו תחומים נכללים (רכוש, עניינים אישיים, טיפול רפואי), ואילו הנחיות מקדימות לכתוב.

עורך דין שמתמחה בתחום, ולא רק עורך את המסמך, רלוונטי כשיש נכסים בחו"ל, עסק משפחתי, נישואים שניים עם ילדים משני הצדדים או מחלוקת בין אחים.