חלוקת הטיפול בהורה בין אחים: מה סוגרים בכתב לפני ששופט מחליט במקומכם

שלושה אחים: אחת בחיפה, אחד בבאר שבע, אחד בברלין. אבא כבר מתבלבל בכספומט, ואף אחד לא יודע מי אמור לנהל את החשבון שלו. ויכוח כזה עלול להיגמר במקום שאף אחד מהם לא תכנן: לפי סקירה שפורסמה בוואלה משפט, כשיש סכסוך משפחתי בית המשפט עלול לוותר על כל בני המשפחה ולמנות כאפוטרופוס עמותה חיצונית או את המדינה, באמצעות האפוטרופוס הכללי.

את רוב הסיכון הזה אפשר לצמצם מראש, בשני מסמכים ובפגישה משפחתית אחת. השורה התחתונה שלנו: המסמך החשוב ביותר בסיפור הזה הוא לא הסכם בין האחים, אלא מסמך שההורה חותם עליו בעצמו כל עוד הוא כשיר.

ארבע שאלות מובילות לכלי הנכון:

1. ההורה עדיין כשיר ורוצה לתכנן? זה הזמן לייפוי כוח מתמשך.
2. הוא עדיין מחליט בעצמו, אבל צריך עזרה להבין את האפשרויות? הכלי הוא תומך בקבלת החלטות, לבקשתו.
3. הוא כבר לא כשיר ואין ייפוי כוח מתמשך? נשארת בקשה למינוי אפוטרופוס.
4. האחים לא מסכימים? גישור, ואם יש ייפוי כוח ומיופי הכוח תקועים, בקשה למתן הוראות לבית המשפט.

מה האחים צריכים לסכם בכתב כל עוד ההורה עוד כשיר?

הסכם אחים טוב בנוי מחמישה חלקים, וכל אחד מהם נועד למנוע ריב מסוים:

• משימות: מי לוקח לרופא ולבדיקות, מי מטפל בבנק, מי בתרופות ובקניות, מי מול ביטוח לאומי.
• כסף: מאיזה חשבון משלמים, ומעל איזה סכום הוצאה צריכה אישור של כל האחים.
• החלטות רפואיות: מי מדבר עם הרופא, וכל כמה זמן מעדכנים את השאר.
• מסמכים: איפה שמורים תעודת הזהות, ההרשאות בבנק, ייפוי הכוח וסיכומי הביקור.
• פגישות: כל כמה זמן נפגשים, ומתי הפגישה הבאה.

חלוקה שווה על הנייר היא לא בהכרח חלוקה הוגנת. נניח שהאחות גרה עשר דקות מאמא בפתח תקווה והאח גר בלונדון. היא לוקחת את התורים ואת הקניות, והוא מנהל מרחוק את הניירת מול ביטוח לאומי ומשתתף בחלק גדול יותר מההוצאות. כל אחד נותן את מה שהוא יכול, וזה כתוב.

הטעות הנפוצה היא לסכם בלי ההורה: ההסכם בין האחים לא מחייב אותו ולא מחליף את הרצון שלו. ההורה יושב ליד השולחן, ומה שהוא רוצה נרשם במילים שלו.

ועוד מלכודת: ההסכם הזה הוא תיאום משפחתי, והוא לא נותן לאף אחד מכם סמכות לחתום בשם ההורה בבנק או בבית החולים. בשביל זה יש את הכלים שבסעיף הבא.

ייפוי כוח מתמשך, תומך בקבלת החלטות או אפוטרופוס: מה ההבדל ומי בוחר?

העובדה שמעט משפחות מכירות: כפי שמסבירים בוואלה משפט, השאלה מי יתמנה לאפוטרופוס בכלל לא עולה אם ההורה חתם על ייפוי כוח מתמשך.

ייפוי כוח מתמשך. באמצעותו אדם כשיר קובע מי ינהל את הרכוש ואת העניינים האישיים שלו ביום שבו יאבד את הצלילות או את יכולת התפקוד. עורכים אותו רק אצל עורך דין שעבר את ההכשרה של האפוטרופוס הכללי, ומפקידים אותו אצל האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. על ההפקדה משלמים אגרה, והסכום המעודכן מופיע בעמוד של האפוטרופוס הכללי באתר gov.il. לשכר הטרחה של עורך הדין אין תעריף רשמי.

תומך בקבלת החלטות. התומך עוזר לאסוף מידע, להבין אותו ולהסביר את ההחלטה לאחרים, אבל ההחלטה עצמה נשארת של ההורה.

אפוטרופוס. אם אין ייפוי כוח מתמשך, בית המשפט צריך למנות אפוטרופוס. לפי וואלה משפט, המצב הנפוץ הוא הורה עם דמנציה או במצב סיעודי, שכבר לא יכול לקבל החלטות בעצמו. זה המסלול היחיד מהשלושה שבו את זהות האחראי קובע שופט, ולא ההורה.

מתי פונים לעורך דין? לפני שמנסחים במסמך הוראות מיוחדות, למשל על דירה, על עסק משפחתי או על טיפולים רפואיים.

אפשר למנות כמה אחים יחד בייפוי כוח מתמשך, ומי מפקח עליהם?

כן. החוק מאפשר להורה למנות יותר ממיופה כוח אחד, והמסמך עצמו קובע איך הם עובדים:

• יחד: כל החלטה דורשת את כולם.
• כל אחד לחוד: כל אחד יכול לפעול לבד.
• לפי תחומים: אח אחד לענייני רכוש, אחות לענייני בריאות ועניינים אישיים.

אפשר להוסיף מיופה כוח מחליף, שנכנס לתפקיד אם הראשון לא יכול או לא רוצה להמשיך. כך אף אחד לא מגלה דברים אחרי שכבר קרו.

מי מפקח? על מיופה כוח הפיקוח רזה יותר: האפוטרופוס הכללי מקבל תלונות ויכול לבדוק אותן, ואח שחושד בניהול הכסף יכול לפנות לבית המשפט.

ההורה כבר לא כשיר ואין ייפוי כוח: אח אחד יכול לבקש להתמנות בלי הסכמת השאר?

כן. לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, בן משפחה רשאי להגיש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה למינוי אפוטרופוס, גם כשהאחים האחרים מתנגדים. הבקשה לא עוברת אוטומטית. לפי הסקירה בוואלה משפט, כך זה עובד:

1. בית המשפט ממנה עובד סוציאלי שמגיש תסקיר על ההורה ועל מי שמבקשים להתמנות.
2. התסקיר בוחן את מצב ההורה, את הקשרים במשפחה ואת עמדת ההורה עצמו, ככל שהוא מסוגל להביע אותה.
3. העובד הסוציאלי ממליץ אם למנות, ואחרי התסקיר היועץ המשפטי לממשלה מגיש עמדה.

מי שמבקש להתמנות צריך להראות בראיות שהמינוי ישרת את טובת ההורה. ראיות כאלה הן החלטות קודמות שקיבל לטובת ההורה, עזרה שנתן לו לאורך השנים, וגם אמירות של ההורה, מלפני שאיבד את צלילותו, שהוא רוצה להיתמך דווקא באדם הזה.

כשכמה אחים מתחרים על המינוי, בית המשפט נוטה לבחור במי שגר קרוב ועוזר בפועל: בתורים לרופא, בבנק, בקניות. במצב כזה ההסכם מהסעיף הראשון מקבל משקל, כי הוא מתעד מי עושה מה לאורך זמן. ואם המריבה מסלימה, שימו לב שאף אחד מהאחים לא מובטח שיתמנה.

מתי פונים לעורך דין? לפני שמגישים בקשה, ובוודאי כשאח אחר מתנגד.

מי מחליט כשהאחים לא מסכימים, ואיך מגיעים לגישור לפני בית המשפט?

הסדר מתחיל בבית ומגיע לשופט רק כשאין ברירה. קודם שיחה משפחתית סביב הצ'קליסט, יחד עם ההורה, אחר כך גישור אצל מגשר משפחתי שכל האחים מסכימים עליו, ובסוף בית המשפט לענייני משפחה.

בתקופת עיכוב ההליכים שהחוק קובע אי אפשר להגיש תביעה באותו עניין.

ההבחנה שחוסכת טעות: בקשה למינוי אפוטרופוס היא בקשה לפי חוק הכשרות, ולא תביעה של אח נגד אח. אל תניחו מראש שהיא מחייבת בקשה ליישוב סכסוך, ובמקרה גבולי בדקו את זה עם עורך דין.

יחידת הסיוע ומגשר פרטי פתוחים בפניכם גם כשאין חובה, וההבדל הוא מי מחליט: בגישור האחים מסכמים בעצמם, ואת ההסכמות אפשר לרשום ולהביא לאישור בית המשפט. בהליך משפטי מכריע שופט.

מי משלם על מטפלת או בית אבות, והאם ילדים חייבים לפי החוק לממן את הוריהם?

לפני שמחלקים חשבון בין אחים, עוברים על מקורות הכסף לפי הסדר:

1. הכסף של ההורה: פנסיה, קצבת זקנה, חסכונות.
2. גמלת סיעוד של ביטוח לאומי:
3. הפער שנשאר: אותו האחים מכסים, לפי מה שסיכמו.

החוק קובע שהזכות לתבוע שייכת להורה. את החלוקה המדויקת במקרה שלכם בודקים עם עורך דין, וגם כאן, לפני תביעה, חלה החובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך.

נניח שמטפלת עולה למשפחה 9,000 ₪ בחודש, ההכנסה של אמא היא 4,500 ₪, וגמלת הסיעוד שאושרה לה שווה 2,500 ₪. הפער הוא 2,000 ₪ בחודש. אם שלושה אחים סיכמו על 33% לכל אחד, החלק של כל אחד הוא 660 ₪. המספרים להמחשה בלבד, ואינם סכומים של ביטוח לאומי.

מתי פונים לרואה חשבון או לעורך דין? כשמוכרים נכס של ההורה כדי לממן את הטיפול, או כשאח אחד משלם הרבה יותר מהשאר לאורך זמן.