היתר להעסקת עובד זר לקשיש: שלושה גופים, מבחן תלות ומלכודת 63 החודשים

ביטוח לאומי לא נותן את ההיתר, ורשות האוכלוסין לא משלמת שקל. ההיתר מגיע מרשות האוכלוסין וההגירה, הגמלה מגיעה מביטוח לאומי, ובאמצע יושבת לשכה פרטית שצריך להירשם אליה. שלושה גופים, לכל אחד טופס משלו, והשאלה הראשונה שכל משפחה שואלת היא אם ההורה בכלל זכאי.

מי זכאי להיתר להעסקת מטפל זר להורה, ומה עושים כשאין לו גמלת סיעוד מתאימה?

אין רשימה של מחלות שמזכות בהיתר: לפי דוח מבקר המדינה, הזכאות נקבעת במבחני תפקוד שבודקים כמה הקשיש תלוי בזולת בפעולות היומיום. אבחנה לבדה לא מספיקה, התפקוד הוא שקובע.

ההיתר ניתן לפי חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991. לפי אתר השירותים הממשלתי, יש הבחנה בין העסקת עובדים בענף הכללי לבין העסקת מטפלים בענף הסיעוד. בלי היתר העסקה, לפי חוק הכניסה לישראל, המטפל לא יקבל אשרה ורישיון ישיבה.

לבקשה למבחן הערכת התלות מצרפים, לפי עמוד השירות באתר gov.il, אישור על תשלום אגרה וטופס סיכום מידע רפואי מפורט ועדכני שכתב רופא. את גובה האגרה בודקים בעמוד השירות של רשות האוכלוסין וההגירה ביום ההגשה.

איך מגישים את הבקשה להיתר, כמה זמן מחכים ולמה צריך גם לשכה פרטית?

את הבקשה להיתר מגישים לרשות האוכלוסין וההגירה, גם בשירות מקוון באתר gov.il. לפי עמוד השירות, משך הטיפול בבקשה הוא כ-14 ימי עבודה. ובכל זאת, את היום שבו המטפל מתחיל מתכננים רק אחרי שההיתר ביד.

ההיתר לבד לא מספיק: לפי נוהל רשות האוכלוסין וההגירה להיתרים בענף הסיעוד, מטופל בעל היתר רשאי להעסיק מטפל זר רק אם הוא והמטפל נרשמו אצל לשכה פרטית בעלת היתר. זה נכון גם כשהמטפל כבר נמצא בארץ.

מאז מאי 2007 לשכות מורשות מביאות ומתווכות מטפלים זרים בענף הסיעוד, לפי "נוהל לשכות פרטיות" שעוגן אז. לפי אתר השירותים הממשלתי, הלשכות האלה פועלות לפי נוהל לשכות פרטיות שמפורסם באתר הרשות. את הכללים המדויקים בנוסח העדכני של הנוהל בודקים באתר רשות האוכלוסין וההגירה ביום ההגשה. לפני שמשלמים ללשכה משהו, בודקים שהיא מופיעה ברשימת הלשכות המורשות של הרשות.

מי נותן לכם מה, ומה אתם עושים מולו:

1. רשות האוכלוסין וההגירה נותנת את ההיתר. אתם מגישים בקשה, ובהמשך בקשת הארכה.
2. הלשכה הפרטית המורשית רושמת אתכם. אתם בודקים שהיא מורשית לפני שחותמים.
3. ביטוח לאומי משלם את הגמלה ומקבל מכם דיווח על המטפל.

החובה שנשכחת: לפי ביטוח לאומי, מי שמעסיק עובד זר לטיפול סיעודי חייב לדווח עליו ולשלם עבורו דמי ביטוח, גם אם הוא לא מקבל קצבה. משפחה בלי גמלה לא פטורה.

המסלול שבוחרים קובע כמה כסף יוצא לכם מהכיס בכל חודש.

גמלת סיעוד בכסף או שירותים דרך חברת סיעוד: מה כל בחירה עושה לעלות החודשית?

לפי ביטוח לאומי, גמלת הסיעוד משולמת לפי 6 רמות, ואפשר לקבל אותה בכסף וגם בשירותי סיעוד. הסכומים של כל רמה מפורטים בעמוד גמלת הסיעוד. למשפחה שמעסיקה מטפל זר יש שתי דרכים:

• העסקה ישירה, גמלה בכסף. אתם המעסיקים: הקצבה עוברת לחשבון הבנק הפרטי שלכם, ומשם משלמים למטפל.
• העסקה דרך חברת סיעוד. החברה מספקת לכם שירותים, והגמלה ניתנת דרכה ולא בכסף.

הפרט הקטן שמשפחות מפספסות: הפנייה לביטוח לאומי נקראת "מעסיק מטפל צמוד (עובד זר) ומבקש את רוב הגמלה בכסף". רוב, לא כל. לא מצרפים לה מסמכים, כי המידע מגיע לביטוח לאומי ישירות מרשות ההגירה.

שלוש שאלות מכריעות את המסלול:

1. מי מעסיק את המטפל? אתם ישירות: מסלול הכסף, עם הפנייה שלמעלה. דרך חברת סיעוד: מסלול השירותים, והמסמך שקובע הוא ההסכם עם החברה.
2. מי ינהל את התשלום החודשי ואת הדיווח לביטוח לאומי? משפחה שמוכנה לעשות את זה בעצמה מתאימה למסלול הכסף. משפחה שלא, נשענת על חברה.
3. המטפל מטפל בשני מקבלי גמלה באותו בית, למשל בשני הורים? צריך אישור. מעסיק ישיר פונה למחלקת הסיעוד בסניף, דרך האתר או במוקד 2637*. מי שמעסיק דרך חברה פונה לחברה.

נניח, רק לצורך החשבון, שבהודעה מביטוח לאומי כתוב 2,000 ₪ בחודש (מספר לדוגמה, לא רמת גמלה אמיתית):

• במסלול הכסף: רוב הסכום נכנס לחשבון הבנק שלכם, ומשם אתם משלמים למטפל.
• במסלול השירותים: ה-2,000 ₪ לא נכנסים אליכם. הם הופכים לשירות שהחברה נותנת, ואת ההפרש משלמים לפי ההסכם איתה.

בעינינו, ההשוואה החשובה היא בין ההפרש שכתוב בחוזה של החברה לבין מה שנשאר לכם בחשבון. במסלול הכסף הגמלה אצלכם, וגם האחריות של מעסיק. במסלול השירותים יש פחות ניירת, וההפרש כתוב בחוזה, שקוראים לפני שחותמים. על תלוש שכר ועל זכויות המטפל שווה לשאול רואה חשבון או עורך דין לדיני עבודה.

בתהליך הזה יש שעון אחד שאתם לא שולטים בו: השעון של המטפל.

מתי מתחילים להאריך את ההיתר, ומה קורה כשעוברים דירה או יוצאים מהבית?

63 החודשים נספרים לפי הזמן שהמטפל שוהה בישראל, לא לפי הזמן שעבד אצלכם.

לפי עמוד השירות הממשלתי באתר gov.il, מטופל סיעודי שמעסיק מטפל ששוהה בישראל יותר מ-63 חודשים יכול להגיש בקשה לוועדה המייעצת לשר הפנים להמשך העסקתו של אותו מטפל. לפי אותו אתר, בעל היתר רשאי להעסיק מטפל זר בכל אזור בישראל כל עוד המטפל לא סיים את התקופה המרבית המותרת לעבודה בישראל, ובכפוף לרישום ההעסקה החדשה. מה קורה לאשרה אחרי 63 חודשים כשלא מוגשת בקשה כזו, ומהי התקופה המרבית במקרה שלכם, בודקים מול רשות האוכלוסין וההגירה.

מעסיק חדש שרוצה לקלוט מטפל ותיק נמצא במצב אחר. את זה בודקים מול רשות האוכלוסין וההגירה, ועדיף לעשות את זה עם עורך דין שמכיר את התחום.

השורה התחתונה שלנו: המלכודת היקרה בתהליך היא השעון של המטפל, והטופס עצמו לא הבעיה. לפני שחותמים עם מטפל ותיק, בקשו לראות את תאריך הכניסה שלו לישראל. אם הוא קרוב ל-63 חודשים או עבר אותם, בדקו מול רשות האוכלוסין וההגירה אם אפשר להעסיק אותו אצלכם, ורק אחר כך חותמים.

בקשת הארכה מגישים לרשות האוכלוסין וההגירה, הגוף שנותן את ההיתר.

מעבר דירה או עיר. כשההורה עובר עיר, בודקים מול רשות האוכלוסין וההגירה ומול הלשכה הפרטית מה מעדכנים בהיתר וברישום ההעסקה, לפני המעבר ולא אחריו.

אשפוז או מעבר למוסד. גמלת הסיעוד ניתנת למי שהגיע לגיל פרישה וגר בבית. מעבר קבוע למוסד סיעודי כבר לא עונה על תנאי "גר בבית", ולכן בודקים מול ביטוח לאומי לפני המעבר מה קורה לגמלה.

פטירה. פטירת המטופל מסיימת את ההעסקה, ולמטפל יש זכויות של סיום העסקה כמו לכל עובד. במקרה כזה כדאי לפנות לעורך דין לדיני עבודה, ולעדכן את הלשכה הפרטית, שמתווכת את המטפל למעסיק הבא.